רש"ש על גיטין ל״ט א

1 רש"י ד"ה מועלין בשערו. מפ' לה. הס"ד. ומה"ד אלא דכ"ע:

2 תד"ה הא. וכן בפרק האומר כו' וא"ר עלה נותן דמיה ומפ' לר"מ אליבא דר"מ כו'. כצ"ל:

3 בא"ד ואף ע"ג כו' מפ' רב באומר ערך כלי עלי כר"מ. ר"ל וכיון דמוקי סתם מתניתין כר"מ ע"כ ס"ל דהכי הלכתא עמש"כ במגילה ד ב לא ס"ל הכי נ"ל משום דסתמא דמתני' דערך ידו כו' לא אמר כלום כרבנן כדאמרי' שם וסתמא דרבים עדיף. וגם תני לה גבי הלכתא דערכין ודמים עי' סנהדרין לד ב ופי' מהרש"א בזה דחוק:

4 תד"ה אלמה. אי אתיא דאמימר דלא כריו"ח רביה. תימה דאמימר היה מאוחר הרבה אחר ריו"ח עי' תוס' שבת צג בד"ה א"ר זביד: